על שינויים, מעברים ופתיחת שנה

הורים רבים שואלים ומתלבטים כיצד ניתן להקל על ילד עם אוטיזם את תחילת השנה, המביאה עימה התחלות חדשות. חשוב לזכור שילדים עם אוטיזם נשענים לעתים קרובות על הרגלים קבועים, וכל שינוי עשוי להקשות עליהם. כשאנו מדברים על כניסה למסגרת חדשה: מעון, גן ובית ספר, הרי השינויים הם עצומים ורבים.

שינוי יכול להיות מאתגר עבור כל אדם, אך כשמדובר בילדים עם אוטיזם, העוצמות יכולות להיות גבוהות יותר. מדוע שינוי הוא כה מאתגר עבורם? ראשית חשוב להבין מדוע שגרה היא כה חשובה. שגרה בעצם מייצרת מצב של קביעות מדומיינת, מצב שבו אנו יודעים למה לצפות ויש לנו תחושת ידיעה לגבי מה שעומד לקרות. תחושה של ידיעה ושהעולם הוא צפוי לנו יכולה לייצר תחושת ביטחון ורגיעה. כשאין שגרה, או כשהשגרה מופרת, עלולה להתעורר תחושה של חוסר ודאות, לחץ, חרדה, ואף אימה מפני חוסר שליטה וחוסר אונים.

ילדים עם אוטיזם מתמודדים עם מערכת חישה שונה, שמוסיפה על התחושה שהעולם הוא מקום בלתי צפוי, לא ידוע, שיכול בכל רגע להשתנות ולהתקיף עם ריבוי גירויים והתרחשויות לא מובנות. לכן, עבור ילדים עם אוטיזם, כמו גם כל מי שרגיש מאוד לשינויים, קביעות = ביטחון, ושינוי = איום אפשרי.

לכן, כשילד עם אוטיזם צפוי להתחיל מסגרת לימודית חדשה, חשוב להכין אותו בשבוע שלפני. הכנו עבורכם מספר עקרונות שילוו אתכם בהכנות: בנו לילד סיפור קצר שמחבר בין עבר, הווה ועתיד. לדוגמה: "קודם היית בגן שולה, גדלת וסיימת את הגן וכעת יש חופש, ועוד מעט תלך לגן של גדולים, גן חנה, ושם יהיו איתך ילדים גדולים כמוך". כמובן שיש להתאים את התוכן לגיל הילד ולרמת הבנתו.

חשוב לתת לילד סיבה לשינוי/מעבר, המנוסח בקצרה. לדוגמא: "גדלת, ולכן תעבור לגן של ילדים גדולים" או "עברנו לגור במקום אחר, ולכן תלך לבית ספר אחר שקרוב לבית החדש שלנו".

במידה ומדובר בילד שלא עושה שימוש בשפה מילולית, ניתן להמחיש את הסיפור הקצר באמצעות תמונות ואביזרי המחשה (תקשורת חלופית תומכת).

חשוב להשיג מידע על המקום החדש, שיאפשר לילד תחושה של משהו יותר מוכר ופחות מפחיד- 4 דגשים:

המקום הפיזי – כדאי לעבור פיזית ליד המקום החדש ולהראות לילד כיצד נראה, גם מבחוץ, ואיך נראית הנסיעה לשם. במידה ולא ניתן, כדאי להראות לילד תמונה של המקום.

סדר היום – "כל בוקר כשתגיע לגן תהיה פעילות בפינות משחק, ואז כל הילדים יישבו ליד השולחן ויאכלו ארוחת בוקר" וכו'.

המבוגרים – "תהיה לך גננת שקוראים לה חנה, היא גבוהה ויש לה משקפיים" וכו'. במידת האפשר, ניתן להראות תמונה שצילמתם מבעוד מועד. "חוץ מחנה, יהיו עוד סייעות/דמויות אחרות שנכיר בהמשך…".

הילדים – "יהיו בגן עוד ילדים, שכולם בגיל שלך. בהתחלה הגננת והסייעות יעזרו לך להכיר את הילדים, את השמות שלהם, והם יכירו אותך, ובהמשך תוכל לבחור מי תרצה שיהיה חבר שלך". או לחילופין- "ארז ויונת שהיו איתך בגן השנה יהיו איתך גם בגן החדש ותוכל לשבת לידם, לשחק ולהתרגל ביחד לגן החדש".

הדגישו לילדכם מה יהיה דומה למה שהיה קודם, שהם כבר מכירים – משהו בסדר היום, משהו שהם יכולים לקחת מהבית וכו'. במידה וידוע לכם על חוויות חושיות חדשות ולא מוכרות שיכולות להיות משמעותיות- כדאי לנסות לדמות את המצב ולהכין את הילד (למשל, אם יש צלצול בבית הספר בסיום השיעורים).

גם אם ילדכם לא מתחיל את השנה במסגרת חדשה, אלא ממשיך במקום מוכר משנה קודמת, עדיין, ישנם בוודאי דברים שמשתנים, ולכן מומלץ לפעול על פי אותם עקרונות.

בהצלחה!